מסלול חיי מרים פריזר (צויבל)

הצג את מסלול חיי סבתא מרים צוויבל (פריזר) במפה גדולה יותר

פרק ראשון- הילדות-

סבתי מרים נולדה ברוסיה בסיביר בעיר סברדלובסק בזמן מלחמת העולם השנייה ב-31.7.1943.
להורים נתן ואסתר פריזר ז''ל שברחו מפולין מאיימת הנאצים לסיביר. לסבתי אחות תאומה ושמה טובה.
ילדותה המוקדמת של סבתי בסיביר הייתה קשה כיוון שהחיים בסיביר היו קשים: לא היה מספיק מזון, והיה קור של -35 מעלות.
לאחר סיום מלחמת העולם השנייה בשנת 1946, סבתי ומשפחתה חזרו לפולין לעיר ורצלב.כמעט כל משפחתה של סבתי נספו בזמן המלחמה.
סבתי למדה בפולין בבית ספר יהודי ע''ש י.ל.פרץ שם למדו גם פולנית וגם יידיש.
שנות ילדותה של סבתי בפולין היו מאוד מהנות כיוון שהיו לה הרבה חברים וחברות שהיא בקשר איתם עד היום.
בשנת 1957 לאחר סיום בית ספר יסודי ע''ש י.ל.פרץ, בגיל 14 סבתי אחותה והוריה עלו ארצה עם העלייה הגדולה מפולין כשראש ממשלת פולין אז גומולקה פתח את שערי המדינה. סבתי הגיעה ארצה באונייה דרך צרפת שם גם עלו עולים חדשים ממרוקו הדרך ארצה לקחה כ-3 שבועות.
כשסבתי הגיעה ארצה עם משפחתה הם התיישבו בעיר חולון וסבתי למדה במסגרת עליית הנוער בכפר הנוער "ניצנים" שם למדה את השפה העברית והקליטה הייתה יותר קלה. כעבור שנתיים כשסבתי סיימה כיתה י' סבתי עברה לתיכון "קוגל" שבחולון שם סיימה את שנות לימודיה התיכוניים.

פרק שני: מהשירות הצבאי ועד הקמת המשפחה (עד גיל 30):

לאחר סיום בית ספר תיכון ע''ש קוגל בחולון, התגייסה סבתי לצה''ל בשנת 1961 בהיותה בת 18, שירותה הצבאי היה מאוד מהנה,כיוון שסבתי שירתה בחיל קשר בתור צפתית (פענוח צופן) ומפעילת טלפרינטר (מכונה שהעבירה את הצופן לבסיסי צה''ל שונים מכונה זו לא קיימת כיום). תפקידה של סבתי היה מאוד מעניין ומרתק והיה כרוך במשמרות של כ-24 שעות.
לסבתי היו בצבא הרבה חברות וחברים שעזרו אחד לשני בכל תקופת השירות הצבאי ואם חלק מהם סבתי שומרת על קשר עד היום). לאחר שנתיים בצבא סבתי סיימה בדרגת סמל ומאוד התרגשה מטקס הסיום.
לאחר השירות הצבאי בשנת 1963 לא התאפשר לסבתי להמשיך בלימודי האוניברסיטה כיוון שאמה חלתה מאוד וסבתי נאלצה לעזור בפרנסת המשפחה. באותה שנה סבתי התחילה לעבוד בבנק המזרחי ובכך עזרה למשפחתה. בשנה זו הכירה סבתי דרך חבריה את סבי שלמה שלאחר שנה של חברות אינטנסיבית ופגישות כמעט יומיומיות החליטו סבי וסבתי להתחתן ולהקים משפחה. באותה תקופה סבתי היתה בת 21 וסבי בן 23, החתונה נערכה ב 20.10.1964. באותה תקופה היה מקובל להינשא בגיל צעיר. החתונה התקיימה בתל אביב באולמי "דן" ברחוב אלנבי והיו נוכחים בה בערך 500 איש. חתונה זו עוררה שמחה רבה במשפחה וסבתי הזמינה את כל חברי ילדותה מפולין שהיא שומרת איתם על קשר עד היום, חברים מהתיכון והצבא,חברים של סבי,ומשפחה. לאחר החתונה עברו סבי וסבתי לבית הורי סבי בתל אביב ברחוב שדרות הר ציון 6. כעבור שנה רכשו סבי וסבתי בית ביפו בשיכון של זוגות צעירים ברחוב סערון 28. לאחר הרבה שנות נישואין בשנת 1968 נולדה בתם הבכורה של סבתי וסבי אתי (אמי) הלידה היתה מהולה בשמחה ועצב כי באותו היום נפטרה אמה של סבתי אסתר ועל שמה נקראת אמי.
כעבור שנה וחצי נולדה לסבתי וסבי בתם השנייה ריבה (דודתי) , בכל אותה תקופה סבתי המשיכה לעבוד בבנק מזרחי.
באותה שנה סבתי וסבי רכשו דירה בחולון ברחוב שנקר 12 ששם גרים עד היום. כעבור שנתיים נוספות נולד בנם של סבתי וסבי עופר (דודי), לאחר לידת בנם סבתי הפסיקה לעבוד בבנק ולקחה חופשה לגידול ילדיה.

מגיל 35 ועד היום

בגיל 35 כשילדיה של סבתי גדלו סבתי התחילה לעבוד ביחידת המחשב של משרד התחבורה בחולון. בגיל זה סבתי ניהלה עם סבי חיי משפחה רגועיים ומאושרים עם 3 ילדיה: בסופי שבוע יצאו כל המשפחה לבלות בים,בטיולים,בנופש וכו... 3 ילדיה של סבתי וסבי היו תלמידים מצטיינים בבית הספר בחולון, היו להם חיי חברה עשירים. דודתי (אחות אימי) ריבה נישאה בגיל 20 שהייתה עדיין חיילת כך שסבתי וסבי הפכו להיות בגיל צעיר יחסית סבא וסבתא. כעבור חצי שנה מיום חתונת דודתי אמי נישאה לאבי, אירועים אלה מאוד שימחו וריגשו את סבי וסבתי. במשך הזמן נולדו להם עוד ועוד נכדים. כיום הם סבים וסבתות ל-8 נכדים מקסימים שנפגשים איתם, סבי וסבתי מקדישים להם זמן להיטים קרובות. סבי וסבתי כיום פנסיונרים שיש להם תחביבים שונים כגון: ספורט,קאנטרי חוגים וכו... מדי שנה מקפידים סבתי וסבי לטוס לחו''ל ולטייל בארץ. סבתי וסבי מתגוררים כיום בחולון ברחוב שנקר 12 ליד אחותה התאומה של סבתי.